המוות הוא חלק בלתי נפרד מחיינו ומחיי כל היצורים החיים. אחד מן הכלים שבידנו בני האנוש להתמודד עם המוות הוא טקס הקבורה.
קבורה התבצעה עוד מתקופת האדם הניאנדרטלי שנהג לקבור את קרוביו עם חפציהם האישים, בכדי שיסייעו להם בעולם הבא.
הקבר הראשון המתועד שנמצא, נתגלה ב"מערת קדומים" או "מערת הקפיצה" שלמרגלות הר הקפיצה, במערה זו נמצאו שרידים של האדם הקדמון
מלפני כ130,000, המעידים כי המערה שימשה כאתר מגורים ואתר קבורה.
זה אולי ישמע לכם תמוה אך מנהג של קבורת חיות הוא לא בלעדי לבני האדם, גם בעלי חיים כגון: שימפנזות ופילים נוהגים לבצע טקס קבורה למתיהם ע"י פיזור עלים על גופת החייה שמתה.
בית קברות לחיות זו לא המצאה של הזמן הנוכחי, קיימות עדויות ארכיאולוגיות שעוד בימי מצרים העתיקה, נהגו המצרים הקדמונים לחנוט לא רק בני אדם
אלא, גם בעלי חיים.
המצרים נהגו לחנוט חתולים וצפורים ולשמר את גופתם בבתי קברות שהיו למעשה מקדשים שהוקמו לזיכרם של בעלי החיים.
כמו כן, נהגו המצרים לחנוט ולקבור את חיות המחמד ביחד עם בעליהם בקבר משותף.
הרומאים נהגו להקדיש חלק נכבד מאדמות המת בכדי להקים פסלים לכבוד חיית המחמד של הנפטר.
גם מלך מקדוניה אלכסנדר מוקדון שאהב כל כך את כלבתו החביבה, קבר את גופתה ואף הנציח את כלבתו באמצעות הענקת שמה לעיר פיראטס.
בפריז נמצא בית הקברות הראשון מסוגו לחיות בעולם (Cimetière des Chie - "בית הקברות לכלבים"), בבית קברות זה נמצאים
גופותהם של בעלי חיים שונים כגון: סוסים, אריות, קופים ואפילו דגים.
בבית קברות זה נמצאת מצבה לזיכרו של הכלב בארי, בארי היה כלב מסוג סאן ברננד שמסופר עליו כי הציל כ40 אנשים שאיבדו את דרכם או שנלכדו בסופות השלגים.
אין זה משנה אם איבדנו אדם קרוב או חיית מחמד אהובה, חלק מן ההתמודדות עם המוות של יקירנו הוא להעניק להם קבורה מכובדת.
קבורה מכובדת היא הזדמנות עבורנו החיים להפרד בצורה יפה מאהובינו המתים, בעלי חיים ובני אנוש כאחד.
מקורות:
http://en.wikipedia.org/wiki/Burial#Burial_of_animals
http://en.wikipedia.org/wiki/Pet_cemetery